צור קשר
שם :
טלפון :
מייל :

 
 

סיכום ראשוני של קרן המטבע הבינלאומי על כלכלת ישראל

 

היום ה - 13 פברואר 2012 הפיצה קרן המטבע הבינלאומית את הדו"ח שלה על כלכלת ישראל. להלן עיקרי הדברים : 

1. המשק הישראלי ממשיך להיות חזק. רמת התוצר ירדה במשך שני רביעים בלבד במהלך "המיתון הגדול", ולאחר מכן עלתה ב-5 אחוזים בקירוב ב-2010 וב-2011 בהובלת הייצוא והצריכה, עם עלייה בהשקעות בזמן האחרון. האבטלה עומדת על רמת שפל היסטורי של ½5 אחוזים, ואילו באינפלציה ובציפיות לאינפלציה נרשמה ירידה, מרמה שהייתה גבוהה במקצת מטווח היעד של 1 עד 3 אחוזים אל תוך עומק הטווח – מגמה המשקפת בחלקה את ההידוק המוניטרי, שבוצע בעיתוי נכון בעוד הפעילות הכלכלית מתחזקת. ערך השקל תואם את התנאים המקרו-כלכליים ויתרות המט"ח הולמות על פי רוב המדדים.

2. בחלקו, מצב זה משקף את מסגרת המדיניות החזקה של ישראל. כלל ההוצאה התקציבית נקבע באופן שאמור להביא את החוב הציבורי שעומד על כ-75 אחוז מהתמ"ג, למסלול ירידה ל-60 אחוז. והדבר בא לידי ביטוי במסגרת תקציבית "דו-שנתית" חדשנית, שחיזקה משמעותית את תכנון הוצאות הממשלה ואת יישומן בפועל. ב-2010 נחקק חוק בנק מרכזי מודרני, המבוסס על הצלחות העבר של הבנק המרכזי ומעגן את גישת יעד האינפלציה בחוק. בעדכון האחרון של ה-Financial Stability Assessment Program (FSAP) הוצגה המסקנה כי נקודות התורפה בתאגידים הבנקאיים ובמוסדות הפיננסיים האחרים נמצאות בשליטה. ישראל הצטרפה לארגון ה-OECD בשנת 2010, והיא שומרת על האופציה להנפיק איגרות חוב ציבוריות במסגרת תכניות ערבויות ארוכת-שנים של ממשלת ארה"ב, אם יידרש.

3. אך נקודות תורפה עודן קיימות. החוב הציבורי גבוה יחסית למדינות ה-OECD החזקות ולמדינות השווקים המתעוררים, והוצאות הביטחון, המשקפות את המתח האזורי, מצמצמות במידה חריפה את מרחב הפעולה לתמרונים תקציביים. מחירי הדיור עלו בלמעלה מ-50 אחוז בשנים האחרונות, וחרף יוזמות רפורמה מבורכות בעקבות המלצות ועדת חודק, חולשות מבניות בשוק האג"ח הקונצרניות נותרו בעינן. למרות הצמיחה החזקה, העוני הכולל הוא בין הגבוהים במדינות ה-OECD, מצב המעלה חששות חברתיים וחששות קיימות קשים, בעיקר לגבי המגזר הערבי ישראלי והמגזר החרדי. לסיום, עשור של קיפאון בשכר הריאלי תרם להתפרצות מחאות חברתיות בשנת 2011, אשר להן השלכות משמעותיות על מדיניות ההוצאות והמיסוי בטווח הזמן הבינוני.

4. בנוסף, מתחילת 2011 החלה האטה בפעילות הכלכלית. נחלש ביטחון הצרכנים והעסקים, וגם צמיחת הפעילות במשק ושוק הדיור נחלשו – עם האטה בבנייה, התייצבות מחירי הדיור, וירידה במכירת דירות. ובהקשר כללי זה, פרמיות הסיכון בשוק האג"ח הקונצרניות עלו משמעותית.

5. המדיניות הגיבה כראוי לאתגרים המיידיים. בנק ישראל שינה את כיוון המדיניות שהחלה להיות הדוקה יותר. ומספטמבר 2011 הוריד את הריבית ב-75 נקודות בסיס75 bps ל-%½2. בהקשר זה נרגעו לחצי התיסוף על השקל. ולאור העובדה שתקרת התקציב עבור 2012 כבר נקבעה במסגרת התקציב הדו-שנתי ל-2011-12 שאומצה בסוף 2010, המייצבים האוטומטיים פועלים במלואם.

6. לאור הדברים האמורים, לא סביר שתחול האטה קשה ב-2012 – בהיעדר משבר חיצוני או אפקט הדבקה מתוך שוק האג"ח הקונצרניות – אם כי סביר שפער התוצר ייפתח מחדש במידת מה. בהנחה שתימשך המדיניות המוניטרית המרחיבה הנוכחית, ולצדה ימשיך ביצוע מסגרת התקציב 2011-12 ללא הפרעות במהלך 2012, הגידול בתמ"ג צפוי לרדת לרמה נמוכה במקצת מ-3 אחוזים ולחזור למגמת ¾3 האחוזים ב-2013, כאשר שני הצדדים של מחזור זה מובלים על ידי יצוא.

7. אף על פי כן, ראוי לערוך התאמות נוספות במדיניות ובמסגרות המדיניות לאור הסיכונים.

8. בצד הפיסקלי, העדיפות העליונה היא לשמור על מסלול הירידה של החוב החיצוני בטווח הבינוני. הדבר יתרום לשמירת תחושת האמון הכלכלי בישראל, למרות הלחץ בשווקים הבינלאומיים, ועל כן יקנה גמישות מסוימת במסלול הגירעון בטווח הקצר.

9. משימה קריטית זו נעשתה קשה יותר באופן משמעותי. תחזיות הצמיחה הגלובליות והישראליות בטווח הקצר נמצאות בירידה. גידול במספר העובדים העתידים לפרוש משוק העבודה בשנים הקרובות יקטין את הגידול בכושר הייצור של ישראל לרמה נמוכה מן הנורמות ששררו בעשורים הקודמים. אי שביעות רצון חברתית מרמת המחירים תצמצם את האפשרויות להעלאת המיסוי העקיף. הקריאות להגדלת ההוצאות הציבוריות – כולל לצרכים חברתיים וביטחוניים – גוברות. התחייבויות תקציביות חסרות מימון בהיקף של כ-¾ נקודות אחוז מהתמ"ג עבור 2012 צריכות להיפתר במסגרת תקציב 2012. גם כך, המחסור בהכנסות ב-2011 עקב תקבולים הקשורים לדיור ולשוק ההון ימשך קרוב לוודאי, ויכין את הקרקע לגירעון של כ-3 עד ½3 אחוז מהתמ"ג ב-2012, ביחס לתקרה של 2 אחוזים מהתמ"ג.

10. אי לכך, אנו מברכים בחום על מחויבות הרשויות לשמור על מגבלת ההוצאות הכוללת בתקציב 2012. אנו מברכים גם על הצעות המדיניות של ועדת טרכטנברג בתגובה למחאות החברתיות, ומכבדים אותן ואת מגבלת ההוצאה התקציבית בטווח הבינוני. עוד אנו מברכים על החלטת הרשויות לבטל את התכניות להפחתות הדרגתיות של המס הישיר. כל הפעולות הללו מסייעות לחזק את ביטחון המשקיעים באג"ח של ממשלת ישראל באוירה גלובלית קשה.

11. אך צריך לעשות יותר – ובפרט דרוש מאמץ נחוש להתקרב לתקרת גירעון התקציב של 2013. לשם כך תידרש תרומה מכל ההיבטים – הגבלת הוצאות הממשלה כולל הוצאות הביטחון, יוזמות להגדלת הכנסות נוספות, ומאמצים להגברת הפוטנציאל היצרני במשק.

12. אך גם כך, אם תחזית הפעילות וההכנסות במשק לא תשתפר באופן ניכר בחודשים הקרובים, חזרה מלאה ליעד ההוצאה עבור 2013 תייצר השפעה מכווצת מיותרת. יעדים סופיים הולמים לאיזון תקציבי עבור 2013-14 צריכים להיקבע לפני אמצע 2012, כדי לשקף התפתחויות מקומיות ועולמיות באותו זמן.

13. שינוי זה ביעד הגירעון ל-2013 צריך להיות מלווה בחיזוק נוסף של הכלל הפיסקלי והמסגרות הפיסקליות. לאור המחויבות לכלל ההוצאות הפיסקלי, יש לשער כי יהיה צורך לקבוע מחדש את מסלול היעדים לתקרת הגירעון. אחת הדרכים לעשות זאת היא להבהיר כי המסלול ישונה בהתאם למייצבים אוטומטיים. לצד זאת, ובתגובה לקושי הגובר להבטיח את הקטנת החוב בטווח הבינוני, מה שעשוי לסייע בהגשמת המטרה הוא הקמת מועצת פיסקלית קבועה ועצמאית שתבחן את העקביות בין מדיניות התקציב להפחתת החוב. ולאור ההצלחה בחיזוק ההסדרים למיסוי משאבי טבע בעקבות דוח ששינסקי, הכנסות שאינן מוקצות להפחתת החוב צריכות לעבור לקרן הון ממשלתית שתפעל בהתאם לנוהג הבינלאומי המיטבי, וממנה יבוצעו העברות כלליות לתקציב בהתאם לתשואות הקרן הצפויות בטווח הארוך.

14. בהקשר זה, אפילו אם הגבלת ההוצאות ממלאת את תפקידה בצורה מלאה והולמת, אפשר להצדיק פעולות שיקול דעת להפחתת הגירעון במסגרת המדיניות הפיסקלית תוך התמקדות במיסוי, בטווח הקרוב והבינוני. סעיפי הוצאות מרכזיים מחוץ לביטחון – כמו בריאות וחינוך – עומדים סביב רמות ההוצאה המתונות של מדינות אחרות ב-OECD. ובתחומים מסוימים צריך להגדיל את ההוצאות, בפרט בחינוך ובהשקעות ציבוריות, כולל בקהילה הערבית-ישראלית. אי לכך, לא נראה כי יש מקום לצמצום כללי נוסף בהוצאות בקנה מידה משמעותי. מאידך, כל עוד שיעור המע"מ עומד על 16 אחוז בלבד – חוץ מכמה פטורים – ולאור העדיפות הגבוהה המיוחסת לחיזוק המיסוי הסביבתי ומיסוי הדיור, הגדלת ההכנסות בתחומים אלה לצד ריסון הוצאות המס יחזקו את אמינות תכניות הממשלה להקטנת החוב הציבורי.

15. המדיניות המוניטרית נאותה באופן כללי לאור התחזיות הבסיסיות, אך המדיניות המומלצת ליציבות תקציבית ופיננסית תיצור מקום להקלה נוספת. האינפלציה נמצאת במסלול יורד, אף מעבר לנקודת האמצע של טווח יעד האינפלציה – כאשר מחירי הסחורות, הביקוש המקומי ושוק הדיור מתמתנים כולם. כל אלה באים לידי ביטוי בירידת הציפיות לאינפלציה מאז הסתיו של 2011. הגידול בשכר הנומינלי המצרפי היה גבוה, לאחר שהסדרי השכר הדביקו את קצב ההתאוששות של 2009-10, אך הוא הואט לאחרונה לאור המודעות לסיכונים גלובליים. עם זאת, הדרישה להעלאה הדרגתית ביחס ההון ליבה של רובד 1 של הבנקים, בשילוב של הלחץ האפשרי בשוק האג"ח הקונצרניות עשויים להחמירן, יחד עם המדיניות הפיסקלית החזקה המומלצת – אמורים כולם להאט את גידול האשראי ופעילות האשראי. לאור הפיגורים, על המדיניות המוניטרית לצפות מראש השפעות אלה ולקזז אותן מרגע אימוצן.

16. דרושים כלים אחרים כדי לתת מענה לחששות שנותרו לגבי התחדשות האינפלציה במחירי הדיור,. אלה כוללים אמצעים להחלקת היצע הקרקעות וצעדים להגדלת המיסוי על נכס שני, אפשר בגיבוי צעדים נוספים ברמה מקרו-יציבותיים.

17. כמו בצד הפיסקלי, יש להמשיך ולשפר את המסגרת המוניטרית. חוק בנק ישראל החדש קובע בצדק כי האינפלציה היא היעד המרכזי עבור הבנק, ויעד זה אמור להיות מושג על ידי ועדה מוניטרית חדשה בעלת אחריות מוגברת לציבור. כדי להמשיך בהתקדמות זו, יהיה צורך לפתח דרכים נוספות להבטחת האיזון בין ביסוס ההמשכיות לבין הנעת שינוי. דרכים אפשריות, בבוא הזמן, הן הארכת אופק התחזיות המתפרסמות לגבי האינפלציה והתמ"ג, והגברת הדגש על נקודת האמצע של טווח יעד האינפלציה כמטרת המדיניות. בהקשר זה יש לבחון מחדש את הסכמי השכר של עובדי הבנק המרכזי; ההגבלות הנוכחיות מקשות משמעותית את הגיוס והשימור של עובדים חדשים בעלי כישורים מקצועיים ראויים, והמנגנונים הקיימים מעלים חששות לגבי העצמאות בפועל של המדיניות המוניטרית והפיקוחית. בהיעדר מענה, סוגיות אלה ישחקו את תפקידי הליבה של בנק ישראל – בלימת האינפלציה ופיקוח.

18. לצד זאת, הרפיית הלחץ להתחזקות השקל סוללת את הדרך למשטר חליפין נייד לחלוטין דה-פקטו. הנסיבות המיוחדות ששררו בשנים האחרונות הצדיקו התערבות משמעותית ושימוש באמצעי בקרה מנהליים מוגבלים על כניסת הון. וכך, גם אם בצדק אין שוללים את המשך השימוש במכשירים אלה, יש להמשיך באיתותים המעידים על העדפה ברורה שהשימוש בהם יישאר בגדר יוצא מן הכלל ולא הכלל. זה יתרום לאמינות המדיניות המוניטרית המציבה את האינפלציה כיעד העיקרי שלה. ראוי להכין אסטרטגיות יציאה לסיום השימוש בכל המכשירים הללו.

19. במקרה של זעזוע חיצוני משמעותי, יחול צורך בשינויי מדיניות נוספים. כל עוד לא עומדים בפני המדינה בעיות נגישות לשוק גיוס אג"ח, המייצבים האוטומטיים אמורים לפעול באופן מלא, כשהם מלווים בצעדים לחיזוק אמינות הממשלה במחויבותה להפחתת החוב בטווח הבינוני. לצד זאת צריך להוריד את ריבית הבנק המרכזי. אם הזעזוע החיצוני יתרום ליצירת חוף מבטחים לכניסות הון, ויוביל לתיסוף השקל וללחצי דיסאינפלציה נלווים, ההקלה המוניטרית תצטרך להיות משמעותית יותר וייתכן שיהיה צורך בכלים בלתי קונבנציונליים – אפשר שיהיה זה שילוב בין הקלה כמותית, מדיניות מקרו-יציבותית להרתעת כניסות הון בטווח הקצר, והתערבות בשוק המט"ח. מהלכים כאלה צריכים להיות מלווים באסטרטגיות יציאה ברורות התלויות בעיקרן בשיפור התנאים הגלובליים.

20. בתחום היציבות הפיננסית, הסיכונים ה"רגילים" נמצאים בשליטה. מבחני הקיצון בעדכון ה-FSAP מלמדים כי סביר שהתאגידים הבנקאיים ומוסדות פיננסיים אחרים יצליחו לעמוד בפרץ אפילו במקרה של האטה חריפה, לרבות קריסת שוק הדיור בארץ וסיכון מוגבר במגזר העסקי. זוהי תוצאה של פיקוח פרו-אקטיבי, וכן של חשיפות חיצוניות מוגבלות ומימון סיטוני מצומצם של התאגידים הבנקאיים. יש לברך גם על הצעדים לשיפור תשתית שוק האג"ח, המיושמים בימים אלה.

21. למרות זאת, דרושות פעולות שונות לחיזוק הפיקוח והרגולציה – חלקן מיושמות כבר עתה. אנו מברכים על התכניות להגדלת יחסי ההון של התאגידים הבנקאיים ולחיזוק דרישות הנזילות בהתאם לכללי באזל 3. התכניות הללו תואמות את לוח הזמנים הבינלאומי, משפרות את איכות ההון של הבנקים, ומתייחסות לתפקידן של קבוצות לווים ועל חשיבותם המערכתית של הבנקים הגדולים.

22. יש להתוות מסגרת חזקה יותר לניהול משברים פיננסיים ולהיערך לזעזועים בלתי מוכרים מהעבר. יש לבחון מחדש ובדחיפות את השימוש במכשירי נזילות לשעת חירום מצד בנק ישראל ואת המסגרת החוקית להתערבות מוקדמת וסמכויות החלטה של הבנק. יש להעמיד אמצעים למימון הפתרונות לטיפול בחיזוק בנקים בסופו של דבר, ובה בעת להגן על חוסכים פחות מתוחכמים. נוכח הלחצים הניכרים כבר עתה בשוקי האג"ח הקונצרניות, ההשפעה שתהיה לפשיטת רגל של אחת או יותר מקבוצות התאגידים הגדולים בישראל על היציבות הפיננסית, אם יקרה הדבר במקביל להאטה כלכלית חריפה וממושכת, צריכה להיבחן. התכניות לחיזוק מדיניות הפיקוח ועיתוי הרפורמות במבנים תאגידיים בהתאם למסקנות "ועדת הריכוזיות" צריכות לשקף את הלקחים שיופקו מתרגיל זה. והתכנון לשעת חירום צריך להתייחס גם לאפשרות של שימוש מוקדם בכלים כמו אלה שנוסדו ב-2009 לחיזוק שוק האג"ח הקונצרניות.

23. הקמת ועדה ליציבות פיננסית (FSC) – המורכבת מכל המפקחים העיקריים – תוכל לסייע מהותית לקידום גישה מערכתית יותר למדיניות המגזר הפיננסי. ה-FSC אמורה להיות אחראית על תיאום ניתוח מקרו-יציבותי וקביעת מדיניות, והיא עשויה לסייע ליישום שיתוף פעולה מלא בין מפקחים פיננסיים, כגון בזיהוי זיקות בין-מגזריות ומקורות לחץ עתידיים. אך אם ה-FSC לא תנחל הצלחה במשימתה זו, אפשר שיהיה צורך לגבש מחדש את ההיערכות המבנית של מפקחי המגזר הפיננסי.

24. אך גם אם יינקטו כל הצעדים הפיסקליים, המוניטריים והפיננסיים הללו בישראל, עדיין יישאר ספק באשר לטווח הארוך, אלא אם כן תטופל הבעיה של ההשתתפות הנמוכה של אוכלוסיות מיעוטים בכוח העבודה – בעיקר ערבים-ישראלים וחרדים. ובפרט, שיעור התעסוקה של נשים במגזר הערבי-ישראלי עומד על 20 אחוז בלבד, ושל גברים חרדים על 40 אחוז בלבד. רמות השכר בקבוצות אלה נמוכות מאלה של קבוצות אחרות בחברה הישראלית, אפילו כאשר מביאים בחשבון את הבדלי הכישורים. באוכלוסיות אלה קיים אפוא ריכוז של עוני קשה. אילו התעסוקה, השכר ושיעורי הפריון בקהילות אלה היו דומים לאלה השוררים בקבוצות אחרות, כל שנה היה התוצר הישראלי גבוה ב-15 אחוז לערך מרמתו הנוכחית, וההכנסות הפיסקליות השנתיות היו גם הן גבוהות יותר בשיעור של כ-5 אחוז מהתמ"ג. היות שקבוצות אלה עתידות לגדול עד כדי מחצית האוכלוסייה בתוך 30 שנה, משיעור העומד על רבע כיום, בעיות אלו של השתתפות בכוח העבודה הן בקנה מידה מקרו-כלכלי.

25. שתי הקהילות רוצות לעבוד, ויש לעודד את ההכרה ביעד זה. צעדים הכרחיים לכך כוללים הענקת שירותים בסיסיים של טיפול בילדים ותחבורה באזורים ערביים, הסדרים להכללת גברים חרדים בכוחות הביטחון בדרכים שתומכות בפוטנציאל ההעסקה והפרודוקטיביות שלהם, וצעדים שתכליתם להסיר מכשולים להקמת עסקים בשתי הקהילות. שתי הקבוצות גם צריכות מענה לדרישות החינוך המיוחדות שלהן, ובעיקר השוואת החינוך בכל הרמות בקהילות של ערבים-ישראלים לרמה השוררת במקומות אחרים, והשכלה ממוקדת למבוגרים התואמת את הצרכים של החרדים. וצריך לחזק את הזיקה בין ההטבות הסוציאליות לשתי הקבוצות, כולל טיפול בילדים, לבין תעסוקה.

26. הוחל בפיתוח מספר יוזמות ממשלתיות במענה לצורכיהן של אותן אוכלוסיות מיעוטים "לעת עתה" – לצד מספר רב של יוזמות פרטיות פעילות. יוזמות אלה כוללות יעדי השתתפות בכוח העבודה, הרחבת מס הכנסה שלילי, הקמת יחידה ייעודית לענייני ערבים במשרד ראש הממשלה, והרחבת יחידות החרדים בצה"ל. אולם, מעבר לאכיפה הנדרשת של החוקים נגד אפליה דרוש עוד הרבה יותר. תהיינה לכך השלכות כאמור על הגדלת הוצאות החינוך וההשקעות הציבוריות. כדי להשיג התקדמות מהירה ומהותית, כל הצדדים יצטרכו להסתגל ולעבוד יחד בשיתוף פעולה הדוק – דבר המחייב מיומנות פוליטית מרובה. אולם יש הכרח בהתקדמות נוספת כדי להבטיח את קיימות המשק הישראלי בטווח הארוך, ועמו, את רווחת כלל האזרחים.


   
 
 
 

Shira-nati ltd      מושב ערוגות מיקוד 79864      טל: 08-9426315

 

צור קשר

שירותים מאמרים שוק ההון יזמות ייעוץ עסקי אודות

עמוד הבית

כל הזכויות שמורות©shiranati.com